שחרור עו"ד בתנאים מגבילים החשוד בעבירות מרמה, גניבה בידי מורשה ועוד - פסקדין

1.         בפני הודעת ערר בה למעשה מלין העורר למעשה על תנאי שחרורו.

העורר הנו עו"ד במקצועו אשר הוגש כנגדו כתב אישום חמור ובקשה למעצר עד תום ההליכים כמצוות ס' 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996.

2.         בדיון בבית משפט קמא לא חלק ב"כ העורר על קיומן של ראיות לכאורה בכפוף לשני סייגים האחד, חומר ראייתי "חסר" והשני, באשר לעבירה של משיכת שיקים ללא כיסוי בנסיבות מחמירות.

            ב"כ העורר טען לשחרור בחלופה תוך שהוא טוען גם לענין המסוכנות הרלוונטי למחלוקת בפני וכן לערבויות ככאלה.

ב"כ המשיבה טען בבית משפט קמא כי הנו מסכים לשחרור בתנאים של מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני וערבות בנקאית בסכום משמעותי מעבר למה שהוצע ע"י חברו.

            בנוסף, נחקרו שני הערבים אותם הציע העורר.

            בית משפט קמא, מפי כב' השופטת רוטפלד, קבע כי עובדות כתב האישום מלמדות על מסוכנות של ממש, הפנתה להיקף כתב האישום והקורבנות וזאת, גם בהתייחס למקצועו של העורר.

            עוד ציינה כב' השופטת רוטפלד את העובדה שהעורר הנו אזרח אמריקאי, יליד ארה"ב, לו משפחה שם ויכולת לעבוד שם ומכאן, גם החשש להמלטות העורר מאימת המשפט ובריחתו מהארץ.

            סופו של דבר, קבעה כי ניתן לאיין חשש זה ולשחרר העורר למעצר בית בביתו, בפיקוח אשתו ובנו, בצירוף איזוק אלקטרוני כאשר הערבים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 5,000 ש"ח כל אחד, ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ עד תום ההליכים המשפטיים ובנוסף, הפקדה כספית ו/או ערבות בנקאית בסך 750,000 ש"ח, זאת בלשונה כמענה לחשש הממשי כי המשיב ימלט מאימת הדין.

            החלטה זו עמדה בעינה גם לאחר דיון נוסף בפני כב' השופטת שטרית בבית משפט קמא.

סופו של יום, עתר העורר כמבואר בפני כאשר בדיון בפני צמצם את הערר לגובה הערבות הכספית משמע, הסך של 750,000 ש"ח כפי בית משפט קמא, בנוסף, טען בפני היום גם לערבות כפי שהושתה על המשמורנים.

3.         במהלך הדיון בפני שכאמור צומצם לגובה הערבות, הפנה ב"כ העורר לנכס, ביתו הפרטי של העורר כערובה, התבקשה הערכת חוות דעת שמאי באשר לנכס וזו הומצאה סוף סוף והונחה בפני ביום אתמול, 16/2/09.

            בדיון היום, חזר ב"כ העורר על ההצעה לפיה בנוסף לערבות בנקאית כדי סך 150,000 ש"ח ולאיזוק האלקטרוני המוסכם, יוטל גם עיקול על הנכס אשר על פי חוות דעת השמאי, שוויו כדי סך 930,000 ש"ח.

            ב"כ העורר ציין בהגינותו כי על הנכס מוטלים עיקולים לטובת צדדים אחרים והכל מכל כל, כפי בדיקתו בתיקי ההוצל"פ שצירף לחוות הדעת כדי סך של כ - 450,000 ש"ח.

            ב"כ העורר הפנה למצבו הכלכלי הקשה של העורר אשר אף היה קשה לו לשלם את שכ"ט השמאי והעובדה שהעורר מצוי במעצר שעה שלא יכל לעמוד בתשלומים, הלין על כך כי בבית משפט קמא לא נערכה בדיקת יכולת כלכלית, ציין כי הנו רואה את הדיון בפני כחקירת יכולת מספקת בנסיבות.

עוד טען ב"כ העורר כי אין מקום לחשש להמלטות מאימת הדין, מדובר בחשש בעלמא, אין לכך אינדיקציה כלשהי, הפנה לכך בפרטי הערר, לעובדה שהעורר למרות שידע על החקירה נגדו, הרי לא ברח מהארץ, לא ניצל הזדמנויות שהיו לו, ב"כ המשיבה בחקירה בבית משפט קמא ציין כי אין אינדיקציה לכך שהעורר ימלט (שם, עמ' 1 לפרוטוקול, החקירה מיום 18/12/08), העורר מחזיק גם אזרחות ישראלית, הסכום שקבע בית משפט קמא הוא סכום מוגזם, מדובר בתנאים מחמירים, אין ביכולתו של העורר לעמוד בכך.

סופו של דבר, מבקש ב"כ העורר למעשה לשחרר את העורר בסך המוצע כדי סך

150,000 ש"ח בצירוף עיקול על הבית כנכס, האיזוק האלקטרוני, המשמורנים וכמפורט בהחלטת בית משפט קמא.

מנגד, עומד ב"כ המשיבה על התנאים כפי שקבע בית משפט קמא, חזר, ציין והדגיש את העובדה שמדובר בכתב אישום חמור, בהונאה בהיקף של 1,600,000 ש"ח, מדובר בעבירות של קבלת דבר במרמה, עבירות הונאה, קיים חשש ממשי שהעורר ימלט מהארץ, העורר צפוי למאסר משמעותי, להרחקה מלשכת עורכי הדין, באיזוק האלקטרוני אין די, הבית כערובה אינו מספיק, על הבית מוטלים עיקולים, מדובר בלפחות מחצית משווי הנכס וחזר וציין כי העורר כאזרח ארה"ב יכול להמלט.